הודו מנקודת מבטו של המורה הרוחני אנדרו כהן 

בימים שבהם הרבה חיילים משוחררים וצעירים מטיילים בעולם ובין היתר בהודו, מעניין להביט על המזרח הרחוק מנקודת מבטו של המטייל המערבי - במיוחד אם למטייל הזה ישנן כוונות ברורות להגיע להארה רוחנית.

לו הייתם נתקלים באנדרו כהן בהודו בשנות השמונים המוקדמות, יתכן שהוא לא היה נראה לכם שונה בהרבה מאותם ישראלים ותיירים אחרים התרים אחר הרפתקאות מיוחדות בארץ הפרות הקדושות. ואכן, אמנם לא בגיל 21, אלא 22, החליט אנדרו כהן החלטה גורלית שעתידה הייתה לשנות את חייו מן הקצה אל הקצה - ההחלטה להפוך לאדם מואר - לאדם שהתעלה במידה משמעותית מעל לחלק האשלייתי בתוכו. החלטה זו, התקבלה עוד בניו יורק, עיר מגוריו, שבה גם הגיע לעולם ב-1955.

אבל עוד לפני ביקורו של אנדרו כהן בהודו, במובנים מסוימים, הודו הקדימה לבקר אותו. במשך שש שנים, נהנה אנדרו כהן מהעובדה שניו-יורק הפכה למעין מוקד רוחני שאליו הגיעו כל המי ומי מהמזרח בכדי להפיץ את תורתם. במשך תקופה זו למד אנדרו ושאב ידע מאותם המבקרים המלומדים, ואפילו שהגיע למסקנה שחיפוש רוחני כנה יכול להצליח גם בתחומי התפוח הגדול, חש אנדרו כהן מעין כמיהה עמוקה לפגוש את הודו באופן בלתי אמצעי, אפילו לזמן קצר.

בדיעבד, אנדרו כהן מספר על התרגשות אמיתית שהתעוררה בו לקראת המסע הזה, במיוחד מרגע העלייה למטוס. כנראה שאדם יכול לחוש כשפגישה עם גורלו וייעודו נמצאת מעבר לפינה. את הודו עצמה אנדרו כהן מתאר כמקום מיוחד מאוד להתעוררות רוחנית, במיוחד בשל העובדה שבהודו המימד הרוחני זוכה ללגיטימציה ואהדה כמעת מוחלטות, מעין רוח גבית למסעות רוחניים. ניתן להבין מכך שלפחות בעיני אנדרו, האווירה הרוחנית בהודו עומדת בניגוד למערב, שבבסיסו תמיד קוננה ציניות - באופן כללי, וביחס לתגליות רוחניות בפרט.

למרות שבמקור הקציב אנדרו כהן למסעו זה כשלושה חודשים, כבר בשבוע הראשון לביקורו, ידע שיישאר כמה זמן שיידרש ממנו. ואכן, בסופו של דבר בילה אנדרו כהן כשנתיים בהודו, בהן הקדיש את רוב זמנו למדיטציה, חקירה רוחנית ומסעות בין מרכזים ומורים רוחניים שונים ובתוך כך אף פגש את אישתו העתידית, ילידת מומבאי. על אדמה מרוחקת ומסתורית זו, כמיהתו הראשונית של אנדרו לתגליות משמעותיות ולחופש רוחני רק הלכה והתעצמה. לאחר כשנתיים של חיפושים נמרצים, אנדרו כהן יכל לעתים ממש לחוש בביטחון מוחלט שהדבר אותו הוא מחפש נמצא ממש מעבר לפינה, ויחד עם זאת, נראה שהדרך להגיע לשם עדיין לא נסללה לגמרי עבורו בכל המקומות שביקר בהם עד אותו רגע.

גם בנקודה זו, המשיך אנדרו כהן לנדוד בתחומי הודו ולחפש תשובות לשאלותיו. וכך, הגיע אל מאסטר מואר ששמו לא היה מוכר באותו הזמן. היה זה ה.ל. פונג'ה, תלמיד של רמאנה מהרישי. אנדרו מספר שלאחר ימים בודדים במחיצתו של מאסטר רוחני זה, באופן מסתורי, כל שאלותיו נענו, וממחפש רוחני, הפך עתה למוצא.

מאז התלמיד הפך למורה. בהתחלה לימד אנדרו כהן והעביר סדנאות בערים שונות בהודו ובעיקר לתיירים מערביים. בשנים האחרונות, שמו של אנדרו כהן כמורה רוחני זוכה להכרה רבה אפילו במחוזות העתיקים של קרישנה ובודהה ולסדנאות שהעביר שם בשנים האחרונות הגיעו מקומיים רבים.

תורתו הרוחנית של אנדרו כהן התפתחה באופן משמעותי מאז שנות השמונים והפכה מאז מתורה רוחנית מסורתית לתורה המהווה כיום תרומה משמעותית לשדה החדש שניתן לכנותו רוחניות אבולוציונית - רוחניות המתמקדת באפשרות ליצירת תודעה ותרבות חדשות באמצעות הארת הערכים והמבנים התודעתיים הלא אישיים שמפעילים אותנו והשתתפות מודעת ביצירת "מסלולי נוירונים" חדשים - לא רק במוח האישי של אדם זה או אחר אלא בתודעה ובתרבות המשותפות והשייכות למעשה לכולנו. המאמינים בגישה זו רואים בה כלי אמיתי ליצירת עתיד טוב יותר עבור המין האנושי.

במאמר על זוגיות ורומנטיקה שכתב אנדרו ממרחק של שנים מאותו מסע התעוררות, סיפר כי הכמיהה לקשר זוגי ורומנטי היוותה עבורו באותם ימים מקור לחשש באשר לאפשרות לחיות חיים מוארים ושפויים באמת. הוא מספר על כך שבאווירה המתירנית וחסרת האינטגרטי באותם ימים בעולם הניו אייג', הוא חש שהדבר החשוב והמאתגר ביותר עבורו הוא להוות דוגמה, גם בתחום זה, לרמה גבוהה יותר של אינטגרטי וקשר בין התובנות הרוחניות העמוקות שניתן להגיע אליהן, ובין האופן שבו אנו חיים בפועל.

גם כיום, בכל פעם שאנדרו עולה למטוס לכיוון הודו, הקלילות הקיומית, הציפייה וההתרגשות עדיין מבעבעות בו, ותמיד עם הגעתו לשם הוא חווה את אותו המרחב התודעתי והפיזי שבו הבלתי יאומן הופך לאפשרי ולפעמים ממש למציאות מוחשית, כך מעיד על עצמו כיום המורה הרוחני אנדרו כהן.